רע"א 2507/24

תקציר

בבואו לבחון את בקשת רשות הערעור, החליט בית המשפט לדחות אותה ונתן הסבר מפורט בדבר חלוקת ההוצאות. בית המשפט הבהיר כי הוצאות נועדו לשפות את הצד שכנגד, בהתחשב בגורמים כמו מורכבות ההליך והתנהלות בעלי הדין לפי תקנות סדר הדין האזרחי משנת 2018. ברירת המחדל כיום היא גביית הוצאות, הדורשות טעמים מיוחדים שלא לעשות כן, והחלטות כאלה נופלות בדרך כלל לשיקול דעתו של בית המשפט הפרוצדורלי. חריגים להתערבות ערכאת ערעור מתרחשים רק במקרים של טעויות משפטיות או אי תקינות משמעותית. במקרה זה, הגיש המבקש בקשות רבות שבית המשפט ראה בהן מיותרות, אחת מהן ביקשה הבהרות לפסק הדין לאחר שפסק הדין כבר ניתן למי שאינו צד להליך. בית המשפט המחוזי קבע כי בקשות אלה מנצלות לרעה את ההליך המשפטי ולכן החליט לחייב את המבקש בהוצאות, לרבות הוצאות לטובת שרון, הבנק ואוצר המדינה. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, ודחה את הטענות בדבר הטיה מוקדמת בדבר הטלת הוצאות. משיכת הבקשה על ידי המבקש לא ביטלה את ההוצאות, שכן הצדדים עדיין נדרשו לטפל בבקשותיו עד להסתלקותו. ההחלטה על ההוצאות הייתה מוצדקת על בסיס התנהלות פרוצדורלית ומשאבים שהושקעו, ובסופו של דבר הבקשה נדחתה ללא צווי הוצאות נוספים, בהתאם לפרוטוקול ולתקנות בית המשפט.