ת"א 1596-08-07

תקציר

השופטת דחתה את התביעה שהגישה חברת הבנייה המשפחתית ברקאי נגד בנק לאומי בגין חלקה בקריסת החברה. השופט מצא כי ניהולו הכושל של ברקאי, ולא פעולות הבנק, היו הגורם העיקרי למצוקה הפיננסית של החברה. מסגרת האשראי שאושרה נותרה ללא שינוי מדצמבר 1994 עד אוגוסט 1995, אם כי המסגרת בפועל הותאמה על בסיס חריגות יומיות והבטחות החברה לתקבולים עתידיים. הבנק הזהיר את ברקאי שוב ושוב מפני חריגה ממסגרת האשראי וזכותו לסרב לכבד שיקים שנמשכו מהחשבון. כמו כן, הבנק פעל בתום לב ופעל על פי פרקטיקות בנקאיות מקובלות. עוד ציינה השופטת כי מצבה של החברה נבע במידה רבה מניהולה הכושל, לרבות הוצאות הנהלה מופרזות והתחייבויות פרויקט מסוכנות ללא חישובים ראויים. השופט מתח ביקורת על בעלי החברה, פיליפ ושרה ברקאי, על עדויותיהם הבלתי אמינות, המכילות סתירות וגרסאות משתנות לאירועים. גם טענתם של בני הזוג לביטול משכנתא שנרשמה לטובת החברה נדחתה, שכן הם לא הביאו ראיות וזנחו את התביעה במהלך המשפט. ככלל, השופטת הגיעה למסקנה כי התובע לא הצליח להוכיח קשר סיבתי בין פעולות הבנק לבין קריסת העסק, מה שמייתר את הצורך בדיון בנזקים. משכך, נדחתה התביעה, והתובע חויב בהוצאות משפט. עם זאת, פיליפ ושרה ברקאי היו פטורים מתשלום הוצאות אלה בשל נסיבותיהם האישיות.