עפ"ס 32749-01-13

תקציר

השופט קבע כי כל ההחלטות שהתקבלו בתיק התבססו על שיקולים מהותיים ובקשת התובע להוצאות התבססה אף היא על שיקולים אלה. מפגשיו של השופט עם בתו של התובע מחוץ לאולם בית המשפט לא השפיעו על החלטותיו, שכן טענותיה של הבת על דבריו לא היו נכונות. עוד ציינה השופטת כי הטענות למשוא פנים הועלו מאוחר מדי ועל כן, על פי תקנות בית הדין לעבודה, יש לדחותן. השופט ציין כי הבקשה, שהעלתה נגדו טענות קשות, לא הציגה כל ראיה עובדתית ולכן יש לדחותה. גם הערעור על ההחלטה על הפסילה והבקשה לעיכוב הליכים נדחו, שכן השופט לא מצא עילה לפסול את עצמו ולא ראה נסיבות חריגות המצדיקות הקפאת הליכים. השופט הגיע למסקנה כי הערעור והבקשה חסרי שחר, ומאחר שהמשיב לא הגיש תגובה, לא יינתן צו להוצאות.