ד"נ 1210/99

תקציר

עתירת המדינה מתייחסת לפסיקת בית המשפט העליון בעניין הסגרתו של אזרח ישראלי המבוקש בגין רצח בארצות הברית. החלטת הרוב קבעה כי סעיף 1א לחוק ההסגרה חל על כלל אזרחי ישראל, גם כאלה שאין להם זיקה לישראל, דבר הסותר את פסיקת בית המשפט המחוזי. המדינה טוענת כי פסק הדין יוצר סתירות ויש לפרשו בצמצום, אך המשיב טוען כי הוא זמני ואינו חדשני דיו כדי להצדיק דיון נוסף. הפסקה מפרטת גם את ההיסטוריה המשפטית של התיק, כולל העובדה שבקשת ההסגרה הראשונית אושרה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים אך בוטלה על ידי הרכב של חמישה שופטים בבית המשפט העליון. דעת המיעוט בפסק הדין של בית המשפט העליון, בראשות הנשיאה, טענה כי חוק ההסגרה מחייב זיקה בין האזרח למדינה. עם זאת, השופט שמונה לדון בעתירה לדיון נוסף, דחה את בקשת המדינה, תוך שהוא מסכים עם המשיב כי פסק הדין אינו חדש ואין נסיבות חריגות המצדיקות דיון נוסף, מה גם שהחוק עשוי להיות מתוקן. עוד מציינת השופטת כי ישנן בקשות תלויות ועומדות הנוגעות למעצרו של המשיב הטעונות בירור.