ת"צ 62739-01-14

תקציר

בית המשפט החליט לדחות על הסף תביעה ייצוגית נגד בנק. בתביעה, שהוגשה לפי סעיף 3 לתוספת השנייה לחוק התובענות הייצוגיות, נטען כי הבנק אחראי למעשיה של חברה אחרת, כאל, שלקוחותיה נפגעו ממעשיה של כאל. עם זאת, השופט קבע כי התביעה אינה נופלת תחת הוראות הדין, שכן התובעים לא היו לקוחות הבנק עצמו, ולא קיבלו שירותים כלשהם מהבנק – תנאי מוקדם לתביעה ייצוגית כהגדרתה בסעיף 3. פסק הדין מדגיש את הצורך בפרשנות ברורה של דרישות החוק, ובפרט את ההגבלה כי התביעה צריכה להיות "בקשר לעניין שבין [התאגיד הבנקאי] לבין לקוח". בעוד התובעים טענו כי הבנק אחראי למעשיה של כאל ולכן יש להטיל עליו אחריות, השופט קבע כי טענה זו אינה גוברת על דרישות החוק. יתר על כן, החששות בדבר היעדר פיצוי פוטנציאלי של הבנק והרמת מסך ההתאגדות לא היוו עילה מספקת לאישור התובענה הייצוגית. ההחלטה מתייחסת גם לאופיים החריג של הדיונים המקדמיים בתביעות ייצוגיות ומדגישה את הצורך להימנע מסיבוכים ועיכובים מיותרים בהליך המשפטי. כתוצאה מכך, הבקשה לאישור התביעה הייצוגית נגד הבנק נדחתה, ואילו הבקשה נגד כאל נותרה על כנה, ותשובות נוספות נדרשו מכאל בתוך 30 יום. התובעים חויבו לפצות את הבנק בגין הוצאותיו המשפטיות, בסך 23,400 ₪.