רע"ב 7744/15

תקציר

## ניתוח משפטי: רע"ב 7744/15 פלוני נ' שירות בתי הסוהר **מבוא** החלטה זו של בית המשפט העליון, ניתנה בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר דחה עתירת אסיר נגד הגדרתו כ"אסיר בסיכון גבוה לבריחה" (להלן: סג"ב) והעברתו לבית סוהר אחר. המבקש, עבריין מין חוזר, טען כי הגדרתו כסג"ב והעברתו אינן מוצדקות, וכי אירוע ניסיון בריחה לכאורה היה "מעשה קונדס" בלבד. ההחלטה מתמקדת בשאלת ההתערבות השיפוטית בהחלטות מנהליות של שירות בתי הסוהר, ובפרט בסיווג אסירים. **סוגיות משפטיות וחידושים** 1. **סיווג אסירים כ"אסיר בסיכון גבוה לבריחה" (סג"ב):** * **עקרון הדין:** בית המשפט העליון שב ומדגיש כי ההחלטה על סיווג אסירים, ובכלל זה הגדרתם כסג"ב, מצויה בליבת **שיקול הדעת המנהלי** של שירות בתי הסוהר. ככלל, בתי המשפט נוטים שלא להתערב בהחלטות מנהליות אלה, אלא אם נפל בהן פגם קיצוני. * **הבסיס להחלטה:** ההחלטה על סיווג כסג"ב צריכה להיות מבוססת על **מידע מודיעיני** ועל **הערכת סיכונים** של הגורמים המוסמכים בשב"ס. במקרה זה, ההחלטה נסמכה על דו"ח של סוהר שהיה עד לאירוע, ועל חוות דעת מודיעינית, אשר הצביעו על סיכון גבוה לבריחה, בניגוד לגרסת המבקש. * **האתגר המשפטי:** האתגר העיקרי שהועלה בפני בית המשפט הוא האם יש לראות באירוע של ניסיון בריחה לכאורה, את הגדרתו כ"סג"ב" ואת ההעברה בפועל, כסוג של "קונדס" או "בדיחה" כפי שטען המבקש, או כאירוע בעל משמעות ביטחונית המחייב רמת אבטחה גבוהה יותר. בית המשפט, בהתבסס על המידע שהוצג בפניו, קיבל את גרסת שב"ס כי מדובר באירוע המצדיק סיווג כסג"ב. 2. **התערבות שיפוטית בהחלטות מנהליות של שב"ס:** * **הלכת היסוד:** בית המשפט העליון קובע כי **רשות ערעור על החלטות הנוגעות לעתירות אסירים אינה ניתנת כדבר שבשגרה**. היא תינתן רק כאשר מתעוררת **שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מנסיבותיו הפרטניות של המבקש**. * **"גלגול שני" לעומת "גלגול שלישי":** ההחלטה מתייחסת להבחנה בין הליכים הנובעים מהחלטה של בעל תפקיד בשב"ס (המכונה "גלגול שני") לבין החלטות של ועדות מעין-שיפוטיות (המכונות "גלגול שלישי"). בענייננו, ההחלטה על הגדרת המבקש כסג"ב היא החלטה של "בעל תפקיד", ולכן, אף על פי שלטענת המבקש עלתה שאלה עקרונית בנוגע לזכות ערעור, בית המשפט לא מצא לנכון להידרש לכך לגופן. * **הטלת מגבלות ופגיעה בזכויות:** המבקש טען כי הגדרתו כסג"ב כרוכה בפגיעה בזכויותיו והטלת מגבלות נוספות. בית המשפט אמנם אינו מתייחס ישירות לטיב המגבלות, אך העובדה שנקבע כי ההחלטה על סיווגו מוצדקת, משמעה כי הפגיעה בזכויותיו (אם קיימת) היא הכרחית ומידתיות נוכח הסיכון הנשקף. 3. **סדר הדין והגשת עתירות:** * **סמיכות זמנים:** מעניין לציין את סמיכות הזמנים בין הגשת העתירה, ההחלטה על הגדרת המבקש כסג"ב, וההחלטה על שיבוצו לבית סוהר רימונים. בית המשפט המחוזי דן בעתירה לאחר שההחלטות האמורות כבר התקבלו, ובית המשפט העליון נדרש לשאלה אם העתירה הופנתה כראוי להחלטות אלו. * **היקף העתירה:** בית המשפט המחוזי, ובית המשפט העליון בעקבותיו, ראו את העתירה כמתייחסת גם להחלטה על הגדרת המבקש כסג"ב, אף שבאותו מועד המבקש טרם הוגדר רשמית כך, אך ניתן היה לצפות לכך. **חידושים משפטיים אפשריים:** * **הדגשת גבולות ההתערבות השיפוטית:** ההחלטה מחזקת את התפיסה כי בתי המשפט ישתדלו שלא להתערב בהחלטות מקצועיות ומנהליות של שירות בתי הסוהר, המבוססות על הערכת סיכונים ומידע מודיעיני, אלא אם כן מתקיים פגם היורד לשורש העניין. * **פרשנות "מעשה קונדס" מול סיכון ביטחוני:** בהיעדר נסיבות חריגות, בית המשפט יטה לראות אירועים המצביעים על ניסיון בריחה, גם אם המבקש מנסה למזער את חומרתם, כאירועים המחייבים נקיטת אמצעי זהירות ובטיחות, לרבות סיווג כסג"ב. * **אי-מתן רשות ערעור במקרים פרטניים:** ההחלטה מדגימה את הדרישה המוגברת שצריך אסיר להוכיח כדי לקבל רשות ערעור על החלטות הנוגעות לענייניו האישיים, ולא להציג שאלות כלליות בעלות חשיבות ציבורית. **מסקנות** הבקשה לרשות ערעור נדחתה. בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, שקיבל את עמדת שירות בתי הסוהר. ההחלטה מדגישה את סמכותם של גורמי שב"ס להעריך סיכונים ולפעול בהתאם, ואת ההיקף המוגבל של התערבות שיפוטית בהחלטות מנהליות אלו. המקרה משקף את האיזון העדין בין הצורך להגן על שלומם וביטחונם של הסוהרים ושל הציבור, לבין זכויות האסיר.