פ"ל 9630-06-24

תקציר

הכרעת הדין דנה בחומרת העבירות שבוצעו, תוך הדגשת הסכנות הנשקפות לשלום הציבור והזלזול הבוטה של הנאשם בחוק. השופט בוחן בהרחבה את מדיניות הענישה ואת נסיבות ביצוע העבירות, לרבות העובדה שלנאשם הרשעה קודמת בעבירה דומה. מסקנתם היא כי העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי למאסר בפועל של עד 24 חודשים, לצד פסילת נהיגה ממושכת ועונשים נלווים נוספים. השופט מתייחס גם לשאלת תחולתו של מאסר מותנה וקובע כי לפי סעיף 52(ג) לחוק העונשין, העונש המותנה רלוונטי במקרה זה. בקביעת העונש הספציפי מתחשב השופט בגורמים כגון הרשעותיו הקודמות של הנאשם, סמיכות העבירות בזמן והיעדר פחד מהחוק. הם מביאים בחשבון גם את הודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה ואת היעדר הנסיבות האישיות המקלות בעונש. בסופו של דבר, נגזרו על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל ועוד 5 חודשים במצטבר, מאסר על תנאי של 12 חודשים, הפעלת התחייבות כספית קודמת ותקופת פסילת נהיגה כוללת של 36 חודשים. גזר הדין נועד לאזן בין גמול להרתעה תוך השארת מקום לשיקומו של הנאשם.