ה"ט 73665-12-20

תקציר

פסק הדין דן בפרסומים שהעלה המשיב ברשתות החברתיות, הקוראים להחרים את החברה המבקשת בשל שירות לקוי. בעוד החברה ביקשה צו למניעת הטרדה מאיימת, השופט קבע כי חוק הטרדה מאיימת אינו חל במקרה זה, שכן הוא נועד בראש ובראשונה להגן על יחידים ולא על תאגידים. השופטת הדגישה כי הפרסומים, אף שהם רבים ובוטים, אינם משתקים את פעילות החברה ואינם מכוונים לעובדיה באופן אישי. במקום זאת, אין להשתמש בחוק כפתרון עוקף לתביעות משפטיות אחרות, כגון לשון הרע, שיש להן הוראות משלהן לטיפול בנושאים כאלה. מנגד, קיבלה השופטת את בקשתם של שני אישים, אירית ומור, מנהלים בחברה, אשר תויגו אישית והוזכרו בפרסומי המשיב. השופט ראה בכך הטרדה מאיימת, שכן היא מפריעה לחייהם הפרטיים ויש בה פוטנציאל להסית ולהעליב אותם. לפיכך הוצא צו האוסר על המשיב להטריד, לאיים או ליצור כל קשר עם עירית ומור, וכן מרחיב צו זה גם לפרסומים של אחרים מטעמו, לרבות עמית גזית מסוים. השופט ציין כי שליטתו של המשיב במעשיו של עמית גזית ניכרת, והוא לא יישא באחריות אם ימסור את פרטיו המלאים. הצו היה תקף לחצי שנה, וכל צד היה אחראי להוצאותיו.