רע"א 449/04

תקציר

במקרה זה נדונה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שאישר את פסק דינו של בית משפט השלום. פסק הדין הראשוני שלל מהמבקשים רשות להתגונן בתביעה, והחלטה זו נשלחה בהעדרם. ערעורם של המבקשים לבית המשפט המחוזי נדחה בשל איחור בהגשה מעבר לתקופת 45 הימים, אותה חישב בית המשפט ממועד מתן פסק הדין ולא ממועד שליחתו הרשמית. למרות שהמבקשים הודו כי קיבלו העתק בפקס של פסק הדין, הם טענו כי הוא אינו שלם, וכי חסרה ההחלטה הנלווית החיונית להגנתם. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, ולא מצא הסבר מניח את הדעת לעיכוב או לבקשה להארכה. בהקשר זה, בית המשפט העליון שקל את ההיבטים הטכניים והמהותיים של "המצאה" (הודעה) והדגיש כי ידע מהותי של פסק הדין לא צריך לגבור על פורמליות פרוצדורלית אלא אם כן ידיעה זו היא חד משמעית. בית המשפט זיהה מספר ליקויים פרוצדורליים, לרבות מסמכים חלקיים שלא הועברו כראוי, שהובילו לקבלת הערעור ולקיום דיון לגופו. עם זאת, בית המשפט אישר הוצאות בסך 5,000 ₪ למבקשים בשל טענות שלא נתמכתות בבית המשפט המחוזי ולא הורה על הוצאות נוספות בשל אי הבהירות הפרוצדורלית וטעויות האנוש שהוכרו לאורך כל התיק.