עת"מ 20173-04-13

תקציר

העותרים ביקשו לרכוש את דירתם השכורה, אך בקשתם נדחתה. הם הגישו עתירה בטענה כי המשיבים פעלו בחוסר שוויון וכי יש לתרץ את שיהוייהם. עם זאת, השופט דחה את העתירה. העותרת אכן פעלה באיחור ניכר, שגרם נזק לזוכים שהצעותיהם התקבלו. אף שהשיהוי לבדו לא הספיק כדי להצדיק פיטורים, לא הצליחו העותרים להוכיח את טענתם להפליה פסולה. זאת ועוד, דירתו של העותר לא עמדה בדרישות להיחשב "דירת ציבור" כהגדרתה בחוק, ולפיכך לא היו "זכאים" לרכוש אותה. העותרים לא הציגו כל ראיה שתתמוך בטענותיהם, ונטל ההוכחה הוטל עליהם. מאחר שלא הצליחו להוכיח כי דירתם נופלת בגדר החוק, הורה השופט על מחיקת העתירה. כן חויב העותר בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 12,000 ₪, המתחלקים שווה בשווה בין המשיבים לבין הזוכים.