בש"פ 9132/10

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס להחלטה בערעור על מעצרו של מערער עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו. הערעור התקבל מן הטעם שמעצרו של המערער אינו צודק ומפלה בהשוואה ליחסם של נאשמים אחרים באותו מקרה. נגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו מספר אישומים, בהם קשירת קשר לביצוע פשע, שוד בנסיבות מחמירות ושיבוש הליכי משפט. על פי כתב האישום, המערער ונאשמים נוספים שדדו לכאורה מבעל מועדון קריוקי סכום כסף משמעותי כשהוא חמוש באקדח. בנוסף, המערער ושני נאשמים נוספים הואשמו בתכנון שוד נוסף, שלא בוצע בסופו של דבר עקב מעצרם על ידי משטרת ישראל. החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע לעצור את המערער התבססה על דו"חות מעצר, ובעוד שתסקיר שפורסם לאחרונה המליץ על שחרורו לטיפול במעון, בית המשפט הטיל ספק בכנות המניע שלו. בתוך כך, הנאשם מס' 2, שהיה מעורב בתכנון אחד ממעשי השוד, נעצר תחילה אך בהמשך שוחרר בערר, כאשר בית המשפט העדיף המלצה למעצר בית. הטיעון המרכזי שהעלתה ההגנה הדגיש את היעדר ההצדקה להמשך מעצרו של המערער, במיוחד בהשוואה לשחרורו של נאשם 2 ושותפים נוספים. בית המשפט, בקבלו את הערעור, מסכים כי הנסיבות אינן מצדיקות די הצורך את מעצרו של המערער בלבד, במיוחד בהתחשב בתפקידים המקבילים של המערער והנאשם מס' 2 בכתב האישום. פסק הדין, מיום 28.12.10, מקבל את הערעור ומחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לצורך קביעת תנאי שחרור הולמים, בהתחשב בצורך בחלופת מעצר יעילה.