עב"ל 43408-02-11

תקציר

במקרה של נהג אוטובוס שפיתח זיהום פטרייתי מתמשך, בחן בית המשפט האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לבין מצבו הרפואי. למרות טענות התובע כי עבודתו, שהתאפיינה בישיבה ממושכת וחיכוך בין מושב הנהג לישבנו, תרמה באופן משמעותי למצבו, הסתמך בית המשפט רבות על חוות דעתו של המומחה הרפואי. המומחה טען כי בעוד שחיכוך מכני יכול לשחק תפקיד בזיהומים פטרייתיים, לא סביר שהוא יהיה גורם משמעותי במקרה זה בשל היעדר מגע ישיר בעור ונוכחות של זיהומים פטרייתיים באזורים אחרים בגוף שאינם קשורים לחיכוך המושרה על ידי עבודה. המומחה גם דחה את הרעיון של פגם חיסוני הגורם לאופי הכרוני של הזיהום, והציע במקום זאת רגישות טבעית אצל התובע. עוד ציין בית הדין כי תנאי העבודה כמו לחות וחוסר אוורור יכולים להשפיע על מהלך המחלה, אך השפעתם נקבעה כמזערית ביחס לנטייתו המולדת של התובע. משכך, דחה בית המשפט את הערעור, בקובעו כי אין הצדקה ממשית לבטל את הערכת המומחה או למנות מומחה אחר, ובכך פסק שלא להכיר בתנאי כפגיעה בעבודה. ההחלטה הדגישה את המשקל שניתן לחוות דעת רפואיות אובייקטיביות בהיעדר ראיות סיבתיות ברורות הקושרות בין סביבת העבודה לבעיה הבריאותית של התובע.