פש"ר 3101/06

תקציר

עורך דין שלא עמד במספר לוחות זמנים לפירעון חובות בהוראת בית המשפט הקשורים לצו כינוס נכסים, הוכרז כפושט רגל ולאחר מכן עתר לסילוק וביטול הכרזת פשיטת הרגל, בניסיון לחזור לעריכת דין. בעוד שבית המשפט הכיר בכך שלהכרזה על פשיטת רגל יש השפעה של התליית רישיון עריכת הדין של העותר, הוא קבע כי העותר לא הוכיח כי ההכרזה הראשונית לא הייתה מוצדקת או כי נוצרו נסיבות חדשות המצדיקות ביטול. השופטת ציינה כי טענות העותר חסרות בסיס משפטי וכי הפגיעה במקצועו כתוצאה מהכרזת פשיטת הרגל הייתה צריכה להישקל טרם ההכרזה עצמה. יתר על כן, השופט הדגיש כי כוונת המחוקק מאחורי הגבלת פעילויות מקצועיות מסוימות לאנשים שהוכרזו פושטי רגל הייתה להבטיח את אמינותם ואחריותם, מה שנכון במיוחד לעריכת דין. לבסוף, ציין בית המשפט כי אי עמידתו של העותר בצווי פירעון קודמים והיעדר כל התנגדות מצד הנושים לבקשתו הנוכחית אינם מצדיקים את ביטול הכרזת פשיטת הרגל, במיוחד נוכח השלכות תקנת הציבור. לפיכך, בקשת הביטול נדחתה, למרות שבית המשפט הוציא צו הפטר בהיעדר התנגדות מצד הנושים.