ב"ש 3454/04

תקציר

הכרעת הדין דנה בקבילות עדותו של העד, אחמד עוואד, שהוא גם שותף לעבירות המפורטות באישומים נגד הנאשמים. על בית המשפט להחליט האם עווד יכול להעיד במשפטם של הנאשמים לפני סיום משפטו שלו, שטרם הסתיים, ומה עשויות להיות לכך השלכות על זכותם של הנאשמים למשפט הוגן. השופטים משחזרים את הפסיקה הקודמת, המכונה לעתים קרובות "הלכת קינסי", הקובעת כי אסור לשותפים לפשע להעיד לפני תום משפטם כדי למנוע עדויות מוטות שעלולות לנבוע מהציפייה לקבל טובות הנאה מהתביעה. לדברי השופטים, פסיקה זו, אף שאינה מוחלטת, היא תקדים המחייב אותם. במקרה זה, בית המשפט מגיע למסקנה כי מתן אפשרות לאחמד עוואד להעיד לפני תום משפטו עלול לפגוע בזכותם של הנאשמים למשפט הוגן, שכן הוא עלול להגביל את זכותם לחקירה נגדית ולחשוף אותם לסיכון של עדות מוטה. השופטים מדגישים כי החששות העומדים בבסיס הלכת קינסי קיימים במקרה זה, ובפרט החשש כי עדותו של עוואד תושפע מציפייתו להפיק טובת הנאה. לפיכך, בית המשפט מחליט פה אחד לדחות את בקשת התביעה לאפשר את עדותו של עוואד ומדגיש את החשיבות של הבטחת משפט הוגן לנאשמים. השופטים מדגישים כי עד לביטול רשמי של פסק דין קינסי הוא יישאר מחייב את בתי המשפט, ועד לסיום משפטו של עוואד, עדותו במשפט הנאשמים אינה קבילה.