בג"צ 7418/09

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. העותר, עובד לשעבר בנציבות שירות המדינה, ערער על החלטת בית הדין האזורי לעבודה, שקיבל באופן חלקי בלבד את תביעתו לפיצויים לפי חוק הגנה על עובדים. העותר טען כי היה נתון למסע רדיפה ופיטורים שלא כדין בתגובה לתלונותיו על התנהלותם של עובדים מסוימים בנציבות. בית הדין האזורי לעבודה מצא כי עניינו של העותר אינו נופל בגדרו של חוק הגנת העובדים, אך גם מצא כי פיטוריו הושפעו מתלונותיו ולכן פסקו לו פיצויים בסך 12,000 ₪. הן העותרת והן המשיבים ערערו לבית הדין הארצי לעבודה, אשר דחה את שני הערעורים ואישר את פסק דינו של בית הדין האזורי. לאחר מכן הגיש העותר את התביעה לבג"ץ, בטענה כי בתי הדין לעבודה טעו בדין ובעובדה, וכי הפיצוי שנפסק לו אינו מספק. עם זאת, בג"ץ קבע כי העתירה היא טענת ערעור בלבד ולא הציג נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בפסיקת בתי הדין לעבודה. עוד ציין בג"ץ כי העתירה הוגשה חצי שנה לאחר פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, מה שיכול היה להוות סיבה מספקת לדחייתה. לפיכך, דחה בג"ץ את העתירה ללא צו להוצאות.