עמ"נ 457/04

תקציר

העותרת, אזרחית אוקראינה, ביקשה מבית המשפט להוציא צו המונע את גירושה מישראל ולהורות למשיב לבחון את כנות נישואיה לאזרח ישראלי על מנת שתוכל לקבל מעמד במדינה. כמו כן ביקשה צו ביניים המעכב את הרחקתה עד למתן פסק דין. העותרת נכנסה לישראל באשרת תייר בשנת 1998 ונשארה לעבוד כמטפלת שלא כדין. בשנת 2000 נישאה לאזרח ישראלי, אך לא נקטה צעדים להסדרת מעמדה. למשיב, משרד הפנים, היה מידע לפיו העותרת נפרדה מבן זוגה בשנת 2001 וכי היא נעצרה בדירה הקשורה לשירות ליווי. המשרד החליט להוציא נגדה צו הרחקה וצו משמורת. העותר טען כי לבית המשפט לעניינים מנהליים סמכות לדון בתיק וביקש עיון חוזר בצו המשמורת. בית המשפט מצא כי העותרת לא עשתה מאמץ אמיתי להסדיר את מעמדה ואישרה את צו ההרחקה, אך ביטל את צו המשמורת ושחרר את העותרת בערבות. בית המשפט קבע כי ניתן להגביל את חירותו של העותר בחומרה פחותה תוך הבטחת תכלית החקיקה. צו המניעה שמנע את הרחקתה הוסר, אך ההחלטה הקודמת שהעניקה את שחרורה בערבות נותרה בעינה.