בר"ע 65213-10-13

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת המבקש לערער על החלטת בית המשפט האזורי בחיפה למנות מומחה רפואי נוסף בתחום הבריאות התעסוקתית, במקום אפידמיולוגיה. המבקש טען כי רק אפידמיולוג יכול לספק את המומחיות הנדרשת כדי לקבוע את הקשר הסיבתי בין מחלתו של המבקש לבין חשיפתו לאסבסט בעבודה. עם זאת, השופט קבע כי שאלת הקשר הסיבתי נופלת בגדר הרפואה התעסוקתית, וכי למומחה בתחום זה יהיו הידע והכלים הדרושים למתן חוות דעת מושכלת. כמו כן, השופטת ציינה כי החלטת בית הדין האזורי לבחון את הנושא מנקודת מבט אפידמיולוגית אינה מרמזת בהכרח על מינוי אפידמיולוג, שכן גם מומחים לרפואה תעסוקתית מתייחסים לסוגיה זו. השופטת הדגישה את היכרותם של מומחים לרפואה תעסוקתית עם מקומות עבודה ותהליכי עבודה, שיכולה לספק תובנות חשובות בתיק. בהתחשב בשיקולים אלה, נדחתה בקשת רשות הערעור, שאישרה את החלטת בית המשפט המחוזי. פסק דין זה, שניתן בהיעדרם של הצדדים, מסכם את הוויכוח על בחירת המומחיות הרפואית.