בש"פ 151/20

תקציר

המערער והמשיב מס' 2 הורשעו בעבירות בניה על ידי בית משפט השלום בנצרת וביקשו להגיש ראיות נוספות לאחר המשפט, אשר נדחו על ידי בית המשפט. לאחר מכן ניסה המערער לפסול את השופט, אך גם הוא נדחה, מה שהוביל את המערער לערער על החלטת הפסילה לערכאה גבוהה יותר יחד עם בקשה להארכת מועד. בקשת הארכת המעצר נדחתה על ידי הרשם בשל פרק הזמן הקצר לבקשות מסוג זה בתיקים פליליים ובהיעדר סיבה משכנעת לעיכוב. המערער ערער על דחייה זו, וטען כי הרשם לא שקל את הנסיבות באופן מידתי. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור, והסכים עם החלטת הרשם. בית המשפט הדגיש את חלון הזמן הצר להגשת ערעורים מסוג זה ואת הצורך בהקפדה על סדרי דין, במיוחד בהחלטות הנוגעות לפסילת שופטים. יתר על כן, הנימוקים שהוצגו לעיכוב לא היו משכנעים, והחלטות פרוצדורליות כאלה אינן מהוות בדרך כלל עילה לפסילה. לפיכך נדחה הערעור, ואישר את החלטות הערכאה הנמוכה יותר.