עת"מ 45052-06-15

תקציר

העתירה הוגשה כנגד ההחלטה לשלול רישיון עסק למפעל תערובות מזון בשל ריחות חזקים העולים ממנו, אשר אופיינו כמטרד לבנייני המגורים הסמוכים, וכנגד האופן שבו התקבלה ההחלטה על ביטול הרישיון. המפעל פעל במשך כ-20 שעות ביממה, שישה ימים בשבוע, והיה מושא לתלונות חוזרות ונשנות של תושבים סמוכים על ריחות רעים. המשרד להגנת הסביבה הוסיף תנאים שונים לרישיון העסק של המפעל, ובהם הדרישה שלא לגרום לריחות חזקים או בלתי סבירים, ולנקוט פעולות כגון שימוש בגזים חסרי ריח והגבלת השימוש בפעילויות יוצרות ריח. המשרד גם קבע תקני פליטה של מזהמי אוויר. לאחר שהתקבלו תלונות רבות על הריחות, המשרד ערך ביקורות ודרש מהמפעל לפעול למניעת מפגעי ריח. אלא שניסיונות אלה לא צלחו, והמשרד החליט לשלול את רישיון המפעל. העותרת טענה כי השקיעה סכומים ניכרים בניסיון למנוע ריחות, וכי ההחלטה התקבלה באופן שרירותי, ללא שימוע ראוי. בית המשפט מצא כי נמנע מהעותר שימוע הוגן, שכן ניתנו לו שישה ימים בלבד להגיש טיעון בכתב בעקבות חוות דעת מקיפה ומפורטת שפרסם המשרד. זאת ועוד, לא נמסרה לעותר חוות דעת מטעם מומחה, שהתקיימה יום אחד בלבד לפני הדיון ועליה התבססה החלטת המשרד. בית המשפט הגיע למסקנה כי פעולות אלה מהוות פגיעה בזכות השימוע של העותר ועולות כדי הפעלה בלתי סבירה של סמכות שלטונית. עם זאת, בית המשפט ציין גם כי רשות הרישוי נהגה באחריות ובסבלנות, וניסתה ליישב בין פעילות המפעל לבין השמירה על איכות החיים של התושבים השכנים. לפיכך, הורה בית המשפט כי רשות הרישוי תשקול מחדש את שלילת רישיונו של העותר לאחר שקיימה דיון ראוי וראוי, וכי ההחלטה הנוכחית תיחשב כבטלה ומבוטלת עד אז. העותרת הורשתה להמשיך להפעיל את המפעל עד לקבלת החלטה חדשה, ושני הצדדים היו פטורים מתשלום הוצאות משפט ושכר טרחה זה לזה.