ת"פ 56776-11-21

תקציר

השופט במקרה זה קבע תחילה כי העבירות השונות שביצעו הנאשמים מהוות אירוע פלילי אחד, בהתחשב בכך שהן קרובות זו לזו מבחינת העבירות שבוצעו, הצדדים המעורבים, אופן הפעולה וציר הזמן. החלטה זו משמעותית משום שלבית המשפט יש כעת סמכות לקבוע עונש כולל לכל האירועים במקום להטיל עונשים נפרדים לכל אירוע. לאחר מכן התייחס השופט לחומרת עבירות הנשק ולמדיניות הענישה הרווחת, המדגישה הרתעה אישית וכללית, המובילה לענישה מחמירה בגין עבירות מסוג זה. השופט שקל את תפקידיו של כל נאשם, התכנון המעורב, סוגי כלי הנשק, הנזק הממשי והפוטנציאלי שנגרם, ופסקי דין קודמים במקרים דומים. בהתבסס על גורמים אלה, השופט קבע טווחי ענישה לכל נאשם. במסגרת זו שקל השופט גורמים כגון הודאותיהם המוקדמות של הנאשמים, נסיבותיהם האישיות, הרשעותיהם הקודמות והתנהגותם במעצר. בסופו של דבר גזר השופט על נאשם 1 עד 6 שנות מאסר, על נאשם 2 עד 9 שנות מאסר ועל נאשם 4 עד 4 שנות מאסר, לצד מאסר על תנאי וקנסות. השופט הדגיש את הצורך בענישה מחמירה בעבירות נשק כדי להגן על החברה ולהפחית את הדימום שנגרם כתוצאה משימוש נרחב בנשק בלתי חוקי.