עפ"ת 30165-12-17

תקציר

הנאשם הורשע בגרימת מוות ברשלנות בעת שנהג במשאית וערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין. ערכאת הערעור החליטה שלא להתערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא, תוך שהיא מדגישה כי לבית משפט קמא יתרון בבחינה מיידית של הראיות והעדים. בית המשפט מצא את הנאשם רשלני בכך שלא בדק באופן סדיר את מיכלי השמן של מערכת הבלימה ההידראולית, לא השתמש במכשירי בלימה כלשהם וסטה לנתיב השמאלי במהלך תאונה. הנתבע טען כי האחריות מוטלת על קצין הבטיחות, אך בית המשפט ציין כי לא ניתן להטיל דופי בבדיקה החודשית של הקצין שכן התאונה אירעה תוך שלושה שבועות מהבדיקה האחרונה. בית המשפט דחה גם את הטענה כי הדרישה לבדוק את הבלמים אינה סבירה, והדגיש את חשיבותה של בדיקה פשוטה ומוגבלת בזמן זו. יתר על כן, בית המשפט מצא את הנתבעת רשלנית בכך שלא הבחינה בביצועי החסר של מערכת הבלמים ולא נקטה בפעולות כלשהן להאטת המשאית במהלך התאונה, למרות שהיו לה הזדמנויות רבות לעשות כן. בית המשפט הדגיש כי יש להתמקד בפעולות שהנאשם יכול היה לנקוט ובציפיות הסבירות של נהג משאית במצבו. רשלנותו של הנתבע בכך שלא בדק את מיכלי הנפט ונקט בפעולות המתאימות הובילה למצב בו איבד שליטה על המשאית. בית המשפט ציין גם את חוסר תשומת הלב וחוסר הקשב של הנאשם בכך שלא הבחין במערבל הבטון על הכביש עד שהיה מאוחר מדי. בסופו של דבר, הסכימה ערכאת הערעור עם הרשעתו של בית משפט קמא ודחתה את הערעור על הכרעת הדין. באשר לגזר הדין, אישר בית המשפט את החלטת בית משפט קמא, תוך הדגשת הצורך במאבק בתאונות הדרכים וחשיבות ההרתעה, הנסיבות הפרטניות ומידת הרשלנות. עם זאת, בית המשפט קיבל חלקית את בקשת הנאשם לצמצם את היקף הפסילה מנהיגה ולאפשר לו להפעיל מלגזה בשטח סגור לאחר 24 חודשים, תוך שמירה על הפסילה לכלי רכב אחרים כפי שיחליט בית משפט קמא.