בש"א 13048/05

תקציר

מדובר ברשת סבוכה של הסכמים וסכסוכים בין מספר חברות ספנות ונציגיהן. דור ספנות ומסחר בע"מ (דור) הגישה תביעה נגד האונייה דור, מונד ספנות ומסחר בע"מ (מונד) ורב החובל אדיר כרמי לבית המשפט הימי בחיפה, ובמקביל ביקשה לעצור את האנייה בשל חשש לאי תשלום דמי חכירה. מונד וכרמי, מצידם, ביקשו להעביר חלק מהמחלוקות לבוררות בלונדון, כפי שנקבע בהסכם בין מונד ל-I.M.E.I. Sa. השאלה המרכזית הייתה האם תניית הבוררות חלה על תביעתה של דור לתשלומי שכירות ונזקים נוספים. בית המשפט מצא כי התביעה אכן התבססה על ההסכם המכיל את תניית הבוררות וכי גם דור, כנהנה מאותו הסכם, היה כפוף לתפריט. יתר על כן, הניסוח הרחב של הסעיף הצביע על כוונה לכלול כל מחלוקת הקשורה להסכם. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת מונד וכרמי, והקפיא את ההליכים הקשורים לחובות שכירות ולתביעות נוספות, תוך שהוא מאפשר את המשך התיק נגד כרמי ותביעות נוספות בבית המשפט בחיפה. פסק הדין הדגיש את שיקול דעתו המוגבל של בית המשפט על פי חוק הבוררות ואמנת ניו יורק בדבר הכרה ואכיפה של פרסי בוררות זרים, 1958, החלה במקרה זה. דור חויב לשלם את הוצאותיו של מונד בגין הבקשה. ההחלטה עודדה את הצדדים לשקול הסדר כולל או להסכים לבוררות בכל הסכסוכים בישראל.