ת"א 16465-08-21

תקציר

השופט פסק לטובת הנתבע, רופא שיניים, בתביעת רשלנות רפואית שהגיש מטופל. המטופלת עברה מספר טיפולי שיניים אצל רופאים שונים, לרבות הנתבעת, והשופטת מצאה כי לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח את אחריותה של הנתבעת לרשלנות, הפרת חובת זהירות או נזק. השופטת העדיפה את חוות הדעת של עד הנתבעת על פני זו של התובעת, וקבעה כי זו האחרונה מגמתית ולא שלמה, שכן היא התעלמה מהטיפולים הבאים של התובע על ידי רופא שיניים אחר, ולא הבחינה בין הטיפולים שניתנו על ידי הנתבע לבין אלה שניתנו על ידי רופא השיניים שלאחר מכן. יתרה מכך, השופטת ציינה כי התנהלותה של התובעת בהסתרת מידע על טיפוליה המאוחרים, ואי זימון עדים רלוונטיים, סיכלו את ניסיונו של בית המשפט להגיע לחקר האמת. השופטת הדגישה את הגורם המתערב בטיפול התובע על ידי רופא שיניים אחר, אשר ניתק את הקשר הסיבתי בין רשלנותו הנטענת של הנתבע לבין נזקו של התובע. בסופו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי התובע לא הוכיח די הצורך את רשלנות הנתבע או כל נזק שנגרם כתוצאה מכך, והורה לתובע לכסות את הוצאות הנתבע, לרבות שכר דירה ושכר טרחת מומחה.