רע"א 7139/96

תקציר

בתיק בבית המשפט העליון בו היו מעורבים בני זוג (המבקשים) ובנק טפחות למשכנתאות בע"מ (המשיב), ביקשו המבקשים ערעור על החלטה לדחות את בקשתם למתן צו מניעה זמני להפסקת ביצוע משכנתא על דירתם. בתחילה רכש הבעל דירה ובהמשך העביר מחצית מזכויותיו לאשתו. לאחר מכן רשמו המבקשים משכנתא בבנק להבטחת הלוואה לרכישה זו. במקביל, הם החלו בפרויקט בנייה על מגרש נפרד, במטרה למכור דירות ולממן את רכישת המגרש באמצעות הלוואות בערבות המשכנתא על דירתם. עם זאת, הפרויקט נכשל, מה שהוביל למחלוקת עם הבנק על תוקף המשכנתא. המבקשים טענו כי מעולם לא חתמו על שטר המשכנתא וסיכמו בעל פה עם הבנק כי המשכנתא תבוטל עם רישום הערות האזהרה על החלקה החדשה. בית המשפט המחוזי דחה את עתירתם, אך בית המשפט העליון פסק לטובת המבקשים. בית המשפט מצא כי טענותיהם רציניות ומצדיקות דיון, ובפרט האם יש לראות במשכנתא זמנית ותלויה בביטחונות הרוכשים. גם מאזן הנוחות היטיב עם המבקשים, שכן אובדן דירתם יהווה פגיעה בלתי הפיכה בזכויות הקניין שלהם, בעוד שלבנק לא ייגרם נזק משמעותי מאיחור. משכך, קיבל בית המשפט את הערעור, הוציא צו מניעה זמני ופסק למבקשים הוצאות.