עת"מ 21582-03-13

תקציר

העותרת ביקשה לבטל הקצאת קרקע המיועדת להקמת מרכז תרבות במקום בית מלון, בטענה כי היא בוצעה באופן פסול וכי המרכז הוא למטרות רווח המהווה עבירה על החוק. המשיבים טענו כי יש לדחות את העתירה בשל השיהוי של העותר בהגשתה. בית המשפט הסכים עם המשיבים כי אכן חל שיהוי מצד העותר, שכן העתירה הוגשה שנה וחצי לאחר מתן ההיתר הנוכחי. בנוסף, השיהוי האובייקטיבי הכבד, שבו השקיעה החברה עשרות מיליוני שקלים בפרויקט, תמך גם הוא בדחיית העתירה. עם זאת, בית המשפט עדיין בחן את המקרה לגופו ומצא כי מרכז התרבות לא הוקם למטרות רווח, בניגוד לטענות העותר. למרות שהיו כמה פגמים פרוצדורליים בתהליך הקצאת הקרקע, הם לא היו חמורים דיים כדי להצדיק את ביטול ההקצאה, במיוחד בהתחשב בחלוף הזמן ובעובדות האובייקטיביות בשטח (כגון ההשקעות הכבדות בפרויקט). זאת ועוד, בית המשפט ציין כי חלק מהפגמים הפרוצדורליים אינם חמורים כפי שהעותר טען שהם. מכל הטעמים דלעיל נדחתה העתירה, והעותר חויב בהוצאות המשיבים בסך 25,000 ₪.