ב"ל 68874-02-25

תקציר

**ניתוח משפטי של החלטת בית הדין האזורי לעבודה בב"ל 68874-02-25** **מבוא:** החלטה זו עוסקת בתביעתו של מיכאל טורז'מן (להלן: "התובע") להכרה בליקוי במרפקים וב-CMC דו-צדדי על דרך עילת המיקרוטראומה, אל מול המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"). ליבת המחלוקת נסובה סביב השאלה האם עבודתו של התובע, בשתי תקופות העסקה שונות בחברת מקורות, היתה כרוכה בתנועות חוזרות ונשנות, רצופות ובמשך זמן משמעותי, באופן העולה כדי יסודות עילת המיקרוטראומה. **רקע עובדתי:** התובע, יליד 1976, עובד בחברת מקורות משנת 2014. עד שנת 2021 שימש כאלקטרונאי, ומאז 2021 מכהן כראש צוות מכונאות. טענתו המרכזית היא כי שתי תקופות עבודתו מאופיינות בעבודה פיזית מאומצת, שימוש בכלים רוטטים וידניים, וביצוע תנועות חוזרות ונשנות בכפות הידיים והמרפקים, באופן שגרם לליקויים הנטענים. הנתבע, לעומתו, טוען כי עבודתו של התובע היתה מגוונת, וכי הראיות אינן תומכות במנגנון של מיקרוטראומה. **מסגרת נורמטיבית: תורת המיקרוטראומה:** בית הדין הארצי לעבודה, בפסקי דין שונים, ובפרט בפסק דין "אביטל" (עב"ל (ארצי) 53896-05-22), גיבש קווים מנחים להוכחת פגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. עיקרי הדברים: * **תדירות התנועות:** אין צורך בתדירות קבועה וסדירה של תנועות. ניתן לבודד פעולות הכרוכות בתנועות חוזרות ונשנות גם מתוך מכלול פעולות מגוונות. * **משך הזמן:** על התנועות החוזרות ונשנות להימשך על פני פרק זמן מספיק על מנת לגרום לנזק מצטבר. * **הבחנה בין פעולות לתנועות:** יש להבחין בין פעולות שחוזרות על עצמן לבין תנועות שחוזרות על עצמן. יסוד החזרתיות צריך להתקיים ביחס לתנועות המבוצעות על ידי המבוטח. אם פעולה מורכבת מסדרת תנועות מגוונות, אין בכך כדי לבסס תשתית למיקרוטראומה. (ע"ב 1012/00 שבח, ע"ב 19905-02-13 יניפיליז). * **רצף זמן:** גם במקרים של ביצוע פעולות מגוונות, ניתן לבודד תנועות חוזרות ונשנות, אך אלו צריכות להתבצע ברצף זמן שאינו נקודתי (ע"ב 29222-05-21 ג'אנח). * **דמיון התנועות:** התנועות לא צריכות להיות זהות לחלוטין, אך עליהן להיות דומות במהותן. כיפוף הגב לפנים אינו דומה לכיפוף הגב לאחור. עילת המיקרוטראומה חלה כאשר רצף תנועות זהות גרמו לאין ספור פגיעות זעירות. * **עבודה פיזית קשה:** עבודה פיזית קשה כשלעצמה, גם אם גרמה לפגיעה, אינה בהכרח מקימה תשתית עובדתית למיקרוטראומה (ע"ב 2400-10-11 זוהר). **דיון והכרעה:** בית הדין בחן את הראיות ביחס לשתי תקופות העבודה של התובע. **תקופה ראשונה (2014-2021):** בית הדין דחה את טענות התובע ביחס לתקופה זו, תוך התייחסות לשתי מטלות מרכזיות: 1. **הרכבה ופירוק מד מים:** התובע טען לכיפוף ויישור חוזר ונשנה של המרפקים ולעבודה עם כלים רוטטים. אולם, מעדותו התברר כי עבודה זו לא היוותה חלק משמעותי משגרת יומו, אלא התמקדה בפרויקט נקודתי בשנת 2016. בנוסף, התובע אישר כי ביצע מטלות נוספות במקביל, נסע בין אתרים ועבד עבודה משרדית, ולפיכך לא הוכח כי ביצע פעולות אלו בפרקי זמן משמעותיים. 2. **בניית לוח פיקוד ובקרה:** התובע טען לביצוע תנועות חוזרות באמצעות כפות הידיים והאגודלים, עבודה עם כלים ידניים, וקידוחים חוזרים. בית הדין קבע כי העבודה על לוחות הבקרה לא נעשתה ברצף או בתדירות גבוהה (כ-3-4 לוחות בשנה). כמו כן, התברר כי עבודה זו נעשתה במקביל לעבודה השוטפת, ועלתה לכל היותר לכדי שעתיים-ארבע שעות בשבוע. יתרה מכך, התובע הודה כי העבודה על לוחות הבקרה היא מגוונת ודורשת סוגי תנועות שונים עם הכלים. לאור האופי המגוון של התנועות, ההפסקות המשמעותיות בין הפרויקטים והיקף העבודה הנמוך, נקבע כי אין בכך משום עמידה במנגנון המיקרוטראומה. **היבטים נוספים בתקופה הראשונה:** בית הדין הדגיש כי עבודתו השוטפת של התובע בתקופה זו כללה תנועות מגוונות שלא בהכרח בוצעו ברצף או שהיו דומות לתנועות שפורטו. לדוגמה, תחזוקת מכשירי איכות מים וניקוי מכשירי כלור, וכן טיפול בכבלי חשמל ומצלמות, כללו שימוש במגוון כלים ותנועות, אך לא הוכח כי בוצעו ברצף ולפרקי זמן משמעותיים. **מסקנה לגבי התקופה הראשונה:** עבודתו של התובע בתקופה זו היתה מגוונת, דרשה שימוש בסוגים רבים של כלים, ולא הוכח כי התנועות בוצעו באופן חוזר ונשנה, ברצף ולפרקי זמן משמעותיים. **תקופה שנייה (מאז אוגוסט 2021):** בית הדין קיבל את טענות התובע ביחס לתקופה זו, וקבע כי קיימת תשתית עובדתית למיקרוטראומה. ההכרעה נשענה על הנימוקים הבאים: * **עבודה במכונאות:** התובע עובד כראש צוות מכונאות, בעיקר באתר אשכול. * **שימוש בכלים רוטטים:** עבודתו כוללת אחזקת משאבות, טיפול בצנרת, פירוק והרכבה של שסתומים ומשאבות. פעולות אלו כרוכות בשימוש אינטנסיבי בכלים רוטטים כגון מברגה רוטטת, מפתח רטיטה, ודיסק חשמלי, לצורך פתיחה וסגירה של ברגים גדולים (24-55 מ"מ), הסרת חלודה, וקידוח. * **משך העבודה עם כלים רוטטים:** התובע מעריך כי הוא משתמש בכלים רוטטים כ-3 שעות ביום עבודה בממוצע. בית הדין נתן אמון בעדותו, שהיתה עקבית ומפורטת, והתרשם כי השימוש בכלים הרוטטים נמשך לפרקי זמן לא מבוטלים במהלך היום. * **הפעלת כוח:** העבודה עם כלים אלו דורשת הפעלת כוח עם כפות הידיים, תוך אחיזה בכלים ביד הדומיננטית (ימין) ובתמיכה ביד השנייה (שמאל). * **תיאורי עבודה נוספים:** התובע תיאר בפירוט עבודות בניית חדר משאבות, הכוללות חיתוך צנרת, קידוח, הברגה, והתקנת משאבות, תוך שימוש בפטישון ומברגה. גם תיאורים אלו מחזקים את המסקנה על עבודה רבה עם כלים רוטטים והפעלת לחץ וכוח. **מסקנה לגבי התקופה השנייה:** עבודתו של התובע בתקופה זו מאופיינת בשימוש בכלים רוטטים כ-3 שעות ביום, תוך הפעלת כוח, באופן העולה כדי תשתית עובדתית למיקרוטראומה. **סוף דבר:** לאור הקביעות לעיל, בית הדין קבע כי עבודתו של התובע בתקופה השנייה (מאז אוגוסט 2021) מהווה תשתית עובדתית למיקרוטראומה. לאור זאת, הורה בית הדין לנתבע להודיע תוך 14 יום האם יש שינוי בעמדתו, לפני שיעבור התיק למינוי מומחה רפואי. **חידושים משפטיים ודגשים:** 1. **הדגשת הצורך ברצף זמן:** ההחלטה מחזקת את הדרישה שגם תנועות הניתנות לבידוד מתוך עבודה מגוונת, יהיו מבוצעות ברצף זמן שאינו נקודתי. 2. **הבחנה ברורה בין סוגי עבודות:** בית הדין מבצע הפרדה ברורה בין שתי תקופות העבודה, ומראה כיצד עבודות דומות לכאורה (כגון שימוש בכלים) עשויות להניב תוצאות שונות בהתאם למאפייניהן (תדירות, משך, רצף). 3. **חשיבות הפירוט העובדתי:** ההחלטה מדגימה את חשיבות הפירוט העובדתי המדויק על ידי התובע, הן בתצהירו והן בעדותו, על מנת לבסס את טענותיו. התובע נדרש להסביר באופן ספציפי את סוגי הכלים, משך השימוש, התנועות הפיזיות, והתדירות. 4. **אמון בעדות התובע:** בית הדין מביע אמון בעדותו של התובע לגבי התקופה השנייה, וקובע כי לא עלה ממנה ניסיון להעצים את מטלותיו. הדבר מהווה גורם מכריע בקבלת טענותיו. 5. **שלב ביניים:** ההחלטה אינה סופית, והיא מותירה את הדלת פתוחה בפני הנתבע לשנות את עמדתו. זאת, במטרה לעודד הסכמות ולהימנע מהליכים מיותרים, תוך מתן הזדמנות לנתבע לבחון את ההחלטה והקביעות העובדתיות שנקבעו. בסיכומו של דבר, ההחלטה מציגה יישום מדוקדק של עקרונות תורת המיקרוטראומה, תוך הדגשת הצורך בהוכחת תנועות חוזרות ונשנות, ברצף ובמשך זמן מספק, ולהבחין בין עבודה פיזית מאומצת לבין תנועות עבודה ספציפיות המכוונות ליצירת עומס מצטבר.