ע"פ 5026/97

תקציר

הערעורים שהוגשו בתיקים ע"א 5026/97, ע"א 2963/98 וע"א 3191/98 התמקדו בהרשעותיהם של אייל קאט, יעקב יחיני וג'ק גילעם בעבירות לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. המערערים ביקשו לערער על הרשעתם באמצעות טענת הגנות לפי סעיף 18(2) לחוק, וטענו כי מעשיהם נעשו "בתום לב" לשם מילוי חובות משפטיות, מוסריות או מקצועיות, במיוחד לאור תפקידם כחוקרים פרטיים. עם זאת, בית המשפט מצא כי המערערים לא עמדו בדרישת "תום הלב", שהוגדרה סובייקטיבית ומעורבת ביסודות אובייקטיביים, שכן מעשיהם היו שלובים בכוונה פלילית ובעבירות נוספות כגון הסגת גבול ותקיפה. בית המשפט הדגיש כי תום הלב אינו יכול לדור בכפיפה אחת עם המחשבה הפלילית, בהתאם לעקרונות הגנת הפרטיות ולחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המדגישים את חשיבותה של הפרטיות כזכות יסוד של האדם. חרף הסתמכותם של המערערים על פסקי דין קודמים ועל פרקטיקות מקובלות בחקירה פרטית, קבע בית המשפט כי אין בטענות אלה כדי להצדיק או להכשיר את חדירתם לפרטיות. לפיכך, הערעורים נדחו, תוך שמירה על ההרשעות וגזרי הדין המקוריים, שכן המערערים פעלו מעבר להיקף הסביר הדרוש לתפקידם המקצועי הנטען.