עפ"ג 59011-08-21

תקציר

בית המשפט, לאחר שבחן טיעונים ופסקי דין מקובלים, החליט לקבל את ערעור המדינה על העונש ולדחות את ערעורו של המשיב מס' 2. הוא הדגיש כי עבירות מס, במיוחד כאלה הכרוכות בסכומים גדולים לאורך זמן, מצדיקות מאסר בפועל כדי להרתיע עבריינים עתידיים ולטפל בפגיעה המשמעותית בקופה הציבורית. בית המשפט ציין מקרים רבים שבהם נגזרו עונשי מאסר בגין עבירות דומות. במקרה זה הורשעו המשיבים בכך שלא הגישו דוחות תקופתיים למע"מ ואי תשלום מע"מ, בסכום השווה ל-1.5 מיליון ₪ שלא הועברו למדינה. בית משפט קמא קבע תחילה טווח ענישה של 12-6 חודשים, שסבר כי אינו מספיק על ידי בית המשפט הנוכחי, אשר סבר כי הטווח אינו משקף את חומרת העבירות ונסיבותיהן. על המשיב מס' 3, שמילא תפקיד דומיננטי, נגזרו 11 חודשי מאסר בפועל עם אפשרות לעונש נוסף בגין קנס שלא שולם, ואילו על המשיב מס' 2 נגזרו 8 חודשי מאסר בפועל עם תנאי קנס דומה. בית המשפט ציין את הימנעותם של המשיבים מלקחת אחריות או לנסות להשיב את רכושם, ומתח ביקורת על התנהגותם כמשרתת את עצמם גרידא. היא הדגישה את החשיבות של החזרת כספים גנובים כחלק משיקולי גזר הדין. למרות מצבם הכלכלי, הקנסות נמצאו ראויים מכיוון שהם תואמים את העונשים על תועלת כלכלית מפשעים כאלה. גזרי הדין היו אמורים להתחיל ב-6 בפברואר 2022 בבית המעצר דקל.