עב"ל 37540-08-15

תקציר

פסק הדין מסתיים בדחיית תביעתו של המערער בשל חוסר עקביות בגרסתו את האירוע והיעדר ראיות אובייקטיביות. המערער לא הצליח לבסס את טענתו לתאונת עבודה, שכן תיאוריו המרובים לגבי אופן התרחשות האירוע היו סותרים. דבריו לא סיפקו ראיות ברורות למפגע תעסוקתי או מכשול שיכול היה לגרום לפציעתו, אלא רק פירטו ירידה שגרתית מרכבו. יש לציין כי הרשומות הרפואיות לאחר האירוע שיקפו רק כאבי ברכיים שגרתיים ללא כל אזכור של גורם חיצוני, כגון מכשול או מהמורה. הדבר חיזק את החלטת בית המשפט, הנתמכת בתקדימים משפטיים, כי פעולות שגרתיות ללא כל הפרעה סביבתית אינן מהוות פגיעה בעבודה. בנוסף, התמהמהותו של המערער בפנייה לטיפול רפואי החלישה עוד יותר את עניינו. מכתב הדחייה של המוסד לביטוח לאומי הדגיש כי האירוע לכאורה לא הביא לנזק פיזי מוכח הקשור לעבודה, והדגיש את ספקנותם לגבי התרחשות האירוע. בית המשפט ציין כי בעוד שעל המוסד ליידע את המבוטח על כל הסיבות לדחיית התביעה, טענות המערערת לא היו משכנעות, ולא היה צורך להתייחס לטענות חדשות שלא הועלו בתחילה. משכך, בשל היעדר ראיות התומכות בגרסתו של התובע לאירועים כפגיעה בעבודה, נדחה הערעור ללא צו להוצאות, לטענת השופטים ונציגי הציבור המעורבים.