תה"ג 36184-06-21

תקציר

המשיב, תושב קבע בישראל בעל אזרחות גרמנית, מואשם במרמה ובהשתתפות בפעילות ארגון פשיעה. מהראיות שהוצגו בבקשת ההסגרה מגרמניה, שם נולד, עולה כי הארגון בו פעל המשיב ביצע הונאה ולא השקעות. עובדי העמותה, לרבות המשיב, השתמשו בשמות בדויים ובשמות במה, והמשיבה מואשמת בכך שעודדה לקוחות להעביר כספים לצורכי השקעה תוך ידיעה או לפחות התעלמות מודעת מכך שמדובר בארגון במרמה. גם חוזה העסקתו של המשיב והתקשרויותיו עם לקוחותיו מעלים חשדות לגבי תפקידו בארגון. בית המשפט מצא כי קיימת תשתית ראייתית מספקת לבקשת ההסגרה, והתקיימו התנאים הנדרשים בחוק. עם זאת, נשאלת השאלה האם ניתן להסגיר את המשיב לגרמניה למרות תושבותו הישראלית, שכן הוא ויתר על זכותו לאזרחות ישראלית. בית המשפט קבע כי אין די בזיקתו המהותית של המשיב לישראל, לרבות שירותו הצבאי, כדי להקנות לו את ההגנה שמקנה סעיף 1א לחוק ההסגרה, המחייב הן אזרחות והן תושבות. מאחר שהמשיב בחר לוותר על אזרחותו, קבע בית המשפט כי לא ניתן לראות בו אזרח ישראלי לצורך הסגרתו, ועל כן ניתן להסגירו. המשיב יישאר במעצר עד להסגרתו בפועל וזכותו לערער לבית המשפט העליון בתוך 30 יום.