ע"א 103/75

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון קבע כי הצו להחייאת האגודה השיתופית המשיבה ניתן ללא סמכות ולכן לא חודש רישומה של האגודה כתאגיד. בית המשפט הגיע להחלטה זו לאחר שבחן שתי שאלות. ראשית, מתי ניתן לבטל פסק דין של בית המשפט, ושנית, האם לבית המשפט יש סמכות להורות על החייאת אגודה שיתופית. בפסק הדין נקבע כי מאחר שהמערערת לא הייתה צד להליך ההחייאה, היא אינה יכולה לערער על הצו לפי תקנה 227 לחוק סדר הדין האזרחי או באמצעות ערעור. במקום זאת, עליה לבקש סעד על ידי הגשת תביעה לביטול פסק הדין אם הוא גורם לדעה הקדומה שלה. עוד הגיע בית המשפט למסקנה כי בית המשפט המחוזי נעדר סמכות להורות על ביטול פירוק האגודה השיתופית, שכן לא היה בסיס חוקי לכך. השופט ציין כי כאשר מדובר בחקיקה ספציפית ומכוונת, אין מקום להסיק זכויות או סמכויות נוספות. יתר על כן, בית המשפט מצא כי צו ההחייאה, אינו מעוגן בחוק ולא ניתן להצדיק אותו מכוח "סמכותו הטבועה" של בית המשפט. לפיכך, השיהוי בהגשת הבקשה לפסק דין הצהרתי לא היה גורם מכריע, והערעור לביטול צו ההחייאה, התקבל. המשיבים חויבו לשלם למערער הוצאות בסך 2,000 ליש"ט עבור שתי הערכאות.