ע"א 54754-10-23

תקציר

ערכאת הערעור הפכה את החלטת בית משפט קמא וקבעה כי יש לקבל את הערעור. ראשית, בית משפט קמא לא חלק על תחולת החלטת הנציב על התיק, אלא התמקד בדבקותו של המערער בסעיף 8א לאותה החלטה. עם זאת, בעת הדיון לא ניתנה החלטת הממונה, מה שהותיר חוסר בהירות לגבי התחייבויות המבטח בשלב הצעת הביטוח. בהמשך הקים הנציב מנגנון יידוע המבוטחים על עדכוני פוליסות. בנוסף, סעיף 8ה להחלטה קובע כי על המבטח לפרוע למבוטח כל הפרש אם התגמולים ששולמו נמוכים מעלויות התיקון, ובלבד שלא היה גילוי המחייב את המבוטח להקטין נזקים. ערכאת הערעור, לאחר שעיין בתמלילי שיחות בין חברת הביטוח למשיב, קבעה כי אכן ניתן "גילוי בולט", המאפשר למשיבה להבין את פערי העלויות האפשריים בטרם תמשיך בתיקוני הרכב. בית המשפט מצא כי הימנעותו של בית משפט קמא מלהכיר בגילוי זה מצדיקה התערבות, בהתחשב בכך שהמשפט התמקד במסמכים ותמלילים ולא במהימנות עדים. בהחלטה הודגש כי טרם תיקון הרכב, העבירה המבטחת פרטים חיוניים אודות תמחור החלפים, ואפשרה למשיבה הזדמנות להפחית עלויות נוספות. מאחר שחברת הביטוח פעלה על פי החלטת הממונה, כפי שפורשה בדיעבד, וסיפקה את הגילויים הנדרשים, ביטל בית המשפט לערעורים את פסק דינו של בית משפט קמא, דחה את התביעה נגד חברת הביטוח ונמנע מלפסוק הוצאות. פסק הדין ניתן ללא נוכחות הצדדים.