עת"מ 40613-02-14

תקציר

בית המשפט החליט להיעתר לבקשת המבקש למתן צו ביניים המעכב את השמתו של המבקש במרכז חולות למהגרים עד למתן פסק דין בעתירת המבקש. המבקש, שאינו אזרח ישראלי, חויב לשהות במרכז לפי החוק למניעת הסתננות. על בית המשפט לשקול את עוצמת העתירה ואת מאזן הנוחות בבואו להחליט על צו ביניים. במקרה זה, הן סיכויי הצלחת העתירה והן מאזן הנוחות לטובת המבקש. ראשית, העתירה מעלה שאלות לגיטימיות בסוגיות עקרוניות, ובהן הזכות לשימוע והחובה לנמק את ההחלטה המינהלית. למבקש לא נערך שימוע בטרם נצטווה לשהות בחולות, והיעדר הנמקה להחלטה מעורר חששות כבדים לגבי תוקפה. טענת המשיב כי החוק פוטר אותם מכללא מחובת קיום שימוע מוטלת בספק, ופסיקה קודמת תומכת בזכותו של המבקש לשימוע. יתר על כן, למבקש יש טיעונים משכנעים שניתן היה להציג במהלך דיון כזה, לרבות משך מעצרו המופקע ללא כתב אישום בגין החזקת סמים, והעובדה שבקשתו למקלט מדיני בישראל לא טופלה לאחר למעלה משנה. איזון הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקש, שכן דחיית הבקשה תגביל מאוד את חירותו, מה גם שהוא כבר נעצר בגין אי התייצבותו במתקן חולות. לבסוף, זהותם של הסעדים המבוקשים בצו הביניים והעתירה עצמה אינה מונעת מבית המשפט ליתן את צו הביניים, ומצבו הנפשי של המבקש, כמו גם ההחלטות הקודמות בנוגע לבקשות של מהגרים אחרים לצווי ביניים משפיעים על מקרה ספציפי זה. ככלל, ההחלטה להוציא צו ביניים המעכב את הצבת המבקש במתקן חולות עד למתן פסק דין בעתירה, מתבקשת.