פר"ק 43119-05-12

תקציר

פסק דין זה דן בשאלה האם נושה של מועצה מקומית נדרש לקבל את אישור שר המשפטים כתנאי מוקדם להגשת בקשה לבית המשפט למתן צו להקפאת הליכים נגד המועצה המקומית לפי סעיף 39א לפקודת המועצות המקומיות. המבקשים, חלק מנושי המועצה המקומית משהד, טענו כי אין צורך באישור כזה, ואילו המועצה המקומית ומשיבים אחרים, לרבות בנק דקסיה, טענו כי כן. השופטת פתחה את דבריה בסיכום עיקרי העובדות: מצבה הכלכלי הקשה של המועצה המקומית משהד, הקמת צוות מקצועי מטעם משרד הפנים שיטפל בענייני המועצה וינהל משא ומתן להחזר חובות, וההשפעה הפוטנציאלית של הבקשה על עבודת המשרד. לאחר מכן פירט השופט את הטענות הסותרות בנוגע לפרשנותו של סעיף 39א. המבקשים טענו כי הדרישה לאישור מוקדם חלה רק על בקשות שהגיש משרד הפנים, ואילו המשיבים טענו כי היא חלה על כל הבקשות, לרבות בקשות הנושים, כדי להבטיח בחינה מעמיקה של השלכות הקפאת הליכים. השופט ציין כי שאלה זו לא הוכרעה בעבר. בניתוח לשון החוק ציין השופט כי סימני הפיסוק שלו תומכים בפרשנותם של המשיבים. בנוסף, עמד השופט על התכלית החקיקתית העומדת מאחורי סעיף 39א, תוך בחינת כוונתו הסובייקטיבית של המחוקק ותכליתו האובייקטיבית של החוק בחברה דמוקרטית. עם זאת, דברי ההסבר להצעות החוק הרלוונטיות לא סיפקו בהירות בנושא. השופט הדגיש את ההשלכות הציבוריות של הקפאת הליכים נגד רשות מקומית, לרבות הפגיעה הפוטנציאלית באמון הציבור בממשלה ובניהול מדיניות הפנים. הם קבעו כי אישור משרד המשפטים נדרש כדי לשמש מנגנון בקרה ולהבטיח בחינה מקיפה של כלל השיקולים הרלוונטיים. השופט הגיע למסקנה כי סעיף 39א מחייב את אישור שר המשפטים לכל בקשה, בין אם ממשרד הפנים ובין אם מנושה, למניעת ניצול לרעה של מנגנון הקפאת ההליכים. מאחר שהבקשה הנוכחית נעדרה אישור זה, היא נדחתה. כל צד היה אחראי להוצאותיו המשפטיות.