ת"א 14281-05-10

תקציר

הנאשמים ביקשו עיכוב הליכים בתובענה שהגישו אזרחים ישראלים שהשקיעו כספים בנדל"ן בחו"ל. התובעים תבעו מספר חברות זרות העוסקות בייזום ושיווק נדל"ן, וכן חברות ויחידים ישראלים קשורים, בגין ביטול הסכמים חוזיים, החזר השקעה ופיצוי בגין מרמה והפרת הסכם. הנתבעים הזרים ביקשו לדחות את התביעה או להקפאת הליכים על בסיס סעיפי סמכות שיפוט זרה בחוזים. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתם, אך ערערו לבית המשפט העליון. הבקשה הנוכחית ביקשה לעכב את ההליכים בבית המשפט המחוזי עד להכרעת בית המשפט העליון בערעור. בית המשפט דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע וקבע כי הנתבעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם למתן צו כזה. גם הבקשה לוקה בחסר, שכן נעדרו בה תצהירים תומכים, בהם הוצגו טענות כלליות בלבד לנזק פוטנציאלי ללא פרטים קונקרטיים. זאת ועוד, ההחלטה לדחות את בקשתם הראשונית של הנתבעים הזרים התבססה על קביעות עובדתיות, כך שסיכויי הצלחת הערעור נמוכים. עוד ציין בית המשפט כי הבקשה התעכבה באופן משמעותי, וכי על התובעים, שהפסידו לכאורה כספים ניכרים, לדון בעניינם בהקדם. בנוסף, מאחר שהערעור לא ישפיע על ההליכים נגד הנאשמים הישראלים, לא הייתה הצדקה לעיכוב נוסף של התיק. הנתבעים הזרים חויבו לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין.