ת"א 49407-02-15

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את תביעת המשיב על הסף, מבלי לשמוע את טענות המבקש, צעד דרסטי אך ראוי במקרה זה. זאת, משום שהמשיבה העלתה בעבר את אותה טענה כנגד המבקשת, אשר נדונה ונדחתה לגופה, ולפיכך מהווה השתק. בפסק הדין הקודם צוין במפורש כי המשיב לא הוכיח את בעלותו במקרקעין הנדונים, המהווה את בסיס תביעתו הנוכחית, ועל כן יש לדחותה. יתר על כן, המשיב לא הצליח לנמק מדוע יש לדון בתביעה פעם נוספת, במיוחד כאשר אותו סעד מבוקש, המבוסס על אותה עילה. מבחן זהות העילות הוא רחב ובמקרה זה שתי התביעות זהות במהותן, למרות כמה פרטים נוספים בתביעה הנוכחית. המשיב מנסה להתדיין מחדש בתיק שכבר הוכרע, שהוא ניצול לא יעיל של זמן שיפוטי והטרדה כלפי המבקש. ניתן וצריך היה להעלות טענה זו בתביעה הקודמת והימנעותו של המשיב מלעשות כן, גם אם בשל טעות של עורך דינו, אינה מצדיקה תביעה שנייה. המשיב מנוע מלהעלות טענה זו שוב ועל כן הבקשה לצו מניעה קבוע נדחית. כמו כן חויב המשיב לשלם למבקש שכר טרחת עורך דין, בסך 6,000 ₪.