עת"מ 45863-01-11

תקציר

פסק הדין דן בהליכי הטיפול במבקשי מקלט בישראל ובשינוי האחרון במדיניות שלכאורה מחילה רטרואקטיבית נוהל מחמיר יותר על כל הבקשות הנוכחיות והעתידיות. בית המשפט קובע כי הנוהל החדש, המאפשר דחייה מהירה יותר של בקשות, הוא סביר ומידתי ביחס למספר הגבוה של בקשות סרק. עוד מודגש כי מטרת הנוהל היא להבחין בין מקרי מצוקה של ממש לבין כאלה המבקשים להאריך את שהותם בישראל מסיבות כלכליות או אחרות. השופט מסביר כי על בית המשפט לבחון היטב כל מקרה ומקרה כדי לקבוע אם חייו של המבקש אכן בסכנה וזקוקים להגנת ביניים. בבקשות שלכאורה חסרות תוחלת, כמו כאלה שמטרתן להרוויח יותר זמן בארץ או מסיבות כלכליות, בית המשפט לא יתערב והן יידחו על הסף. עם זאת, בקשות שיש בהן ראיות לכאורה לסכנת חיים, גם אם המבקש אינו עונה להגדרת "פליט", יקבלו צו ביניים וייקבעו לדיון נוסף. במקרים אחרים, בית המשפט ישקול בכובד ראש אם ליתן צו ביניים, תוך שהוא נוטה להגן על המבקש עד להכרעה בעתירה. עוד מדגישה השופטת כי על עורכי הדין לבחור רק תיקים ברורים להגשת עתירה, וטענות כלליות או עמומות בדבר מסוכנות לא יספיקו למתן צו מניעה. במקרה הספציפי הנדון, העותרת, אזרחית פיליפינית, אינה מקבלת צו מניעה מאחר שהשופטת סבורה כי בקשתה חסרת תוחלת, וציינה כי היא שהתה בישראל למעלה מ-10 שנים מסיבות כלכליות והגישה בקשת מקלט רק לקראת תום אשרת השהייה שלה.