רע"א 10453/07

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת בשאלה האם מעסיק, המגייס עובדים באמצעות חברת כוח אדם, צריך להיחשב כמעסיקו של העובד על פי החוק. הדבר חשוב משום שכיום, כאשר אדם נפגע בתאונת עבודה, המוסד לביטוח לאומי אינו יכול לתבוע החזר מהמעסיק ומחברת הביטוח שלו. במקרה דנן, טען המערער, שהועסק על ידי חברת כוח אדם שהפקידה אותו בחברת קוקה קולה, כי יש לראות בקוקה קולה כמעסיקתו. הוא הצביע על כך שהכספים ששימשו את חברת כוח האדם לתשלום דמי הביטוח הלאומי של המערערת הגיעו מקוקה קולה. עם זאת, בתגובה צוין כי אין כל ראיה לתנאי החוזים בין הצדדים לתמיכה בטענה זו. השופטים הסכימו עם המשיבים כי אין די ראיות להראות כי קוקה-קולה מחויבת על פי דין לשלם את דמי הביטוח של המערערת, ולפיכך הם אינם יכולים לראות בקוקה קולה כמעסיקה. במקום זאת, חברת כוח האדם, שהייתה מחויבת פורמלית לשלם לביטוח הלאומי, הייתה המעסיקה על פי החוק. משכך, הערעור על ביטול פסק דינו של בית משפט השלום התקבל, ופסק הדין המקורי הוחזר על כנו. המשיבים חויבו לשאת בהוצאות הערעור ובהוצאות המשפט. השופטת א' ארבל והשופט י' דנציגר הסכימו עם פסק הדין.