עמ"ש 19796-09-17

תקציר

בערעור שנדון בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, הנושא המרכזי היה קביעת המועד המתאים להערכת שווי אופציות לעובדים לא סחירים לחלוקת רכוש לאחר גירושין. המערער, אשר הוענקו לו אופציות במהלך עבודתו, טען כי יש לבסס את הערכתן על מועד פרידת בני הזוג, בעוד המשיב דגל בחישוב השווי בעת מימוש האופציות בפועל, המשקף את שוויין הפוטנציאלי האמיתי. בית משפט קמא קיבל את עמדת המשיב והדגיש כי יש להתייחס לאופציות שניתנו לפני הפירוד כאל נכסים משותפים. בהתחשב באופי הספקולטיבי של חברות הזנק, בית המשפט הדגיש את הצורך להעריך אופציות במימושן בפועל כדי לייצג באמת חלוקה שווה בין בני זוג לשעבר. דעות המומחים מגוונות; מומחה בית המשפט המליץ על מועד הערכת שווי סמוך לפרידה, דבר המצביע על ירידת ערך מהירה לאחר סיום העבודה, ואילו מומחי המשיב ובית משפט קמא נטו להערכת שווי מאוחרת יותר, העולה בקנה אחד עם עקרונות השיתוף השוויוני בדיני המשפחה. ערכאת הערעור דחתה את הערעור, ובכך חיזקה את החלטת בית משפט קמא לאמץ את מועד המימוש בפועל כנקודת השווי של האופציות, תוך ציון ההוגנות והמציאות הכלכלית של חברות הזנק. פסק דין זה מכיר באיזון בין הרווחים והסיכונים הפוטנציאליים המשותפים לבני הזוג במהלך תקופת הנישואין, ומבטיח כי אף אחד מהצדדים אינו מרוויח יתר על המידה מהאופי הספקולטיבי של הערכות שווי אופציות הפעלה.