ע"ז 64074-07-17

תקציר

הנתבעים טענו כי סבם, שנפטר, לא היה כשיר נפשית לכתוב את צוואתו, וכי התובע השפיע עליו שלא כדין. הם לא סיפקו כל ראיה שתתמוך בטענה של אי כשירות נפשית וגם הרשומות הרפואיות לא תמכו בטענה זו. השופט מצא כי הנתבעים לא הצליחו להוכיח את טענתם להשפעה בלתי הוגנת מצד התובע. הצוואה נכתבה בשנת 2006, ולנתבעים כמעט ולא היה קשר עם סבם בשנים שקדמו לאותה תקופה. השופט מצא את עדותו של התובע לגבי נסיבות יצירת הצוואה כאמינה. עוד העיד התובע כי המנוח היה עצמאי והביע את רצונו באופן חופשי. השופט גם דחה את הרעיון שהתובע היה מעורב באופן פסול בעריכת הצוואה. לבסוף ציינה השופטת כי הנתבעים לא התייחסו לנימוקים שנתן סבם להותירתם מחוץ לצוואתו, וכי טענותיהם בנוגע לחלקו של אביהם בעיזבון אינן רלוונטיות מאחר שסבם הוריש את כל העיזבון בצוואה קודמת. משכך, דחתה השופטת את התנגדות הנתבעים לקיום הצוואה וקבעה כי יש לקיים את הצוואה מיום 28.6.06. הנתבעים חויבו לשלם לתובע ולנתבע נוסף הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 125,000 ₪ ביניהם.