תע"א 1262/09

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה לאישור תביעה כתובענה ייצוגית. התביעה מוגשת על ידי עובד כנגד מעסיקו, המבקש הפרשות לפנסיה, החזר ניכויים שלא כדין מהשכר וגילוי שיעורי מס. המעסיק הוא חברת אבטחה, שהיא צד להסכם קיבוצי המסדיר את תנאי ההעסקה. הנושא הראשון אליו מתייחס בית הדין הוא זהות המעסיק. הבקשה מוגשת תחילה כנגד המשיב הלא נכון, ובית הדין מבהיר כי מעסיקו של המבקש הוא המשיב מספר 2 ולא מספר 1, ופוטר את המשיב מספר 1 מהבקשה. הסוגיה השנייה היא משך העסקתו של המבקש, כאשר המשיב טוען כי המבקש עבד חמישה חודשים, והמבקש טוען כי עבד שמונה. בית המשפט פוסק לטובת המשיב ומגיע למסקנה כי המבקש אכן עבד חמישה חודשים. הנושא השלישי הוא תחולתו של הסכם קיבוצי על הצדדים. בית המשפט מוצא כי הסכם קיבוצי אכן חל, ויש לכך השלכות על אישור התובענה הייצוגית, כמפורט בסעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק התובענות הייצוגיות. בית המשפט מפרש סעיף זה כאומר שההסכם הקיבוצי בין הצדדים מסדיר את הנושא נשוא ההתדיינות. בהתייחסו לעילות התביעה הייצוגית, בית המשפט דן בכל עילה בתורה. באשר להפרשות לפנסיה, בית הדין מוצא כי נושא זה מוסדר בהסכם הקיבוצי, ועל כן חל הסייג שבסעיף 10(3). המבקשת לא עבדה במשך התקופה הנדרשת כדי ליהנות מכך, ובית הדין אינו יכול לקבוע כי ארגון העובדים כשל בחובתו לייצג את העובדים. לפיכך, הבקשה לאישור התובענה הייצוגית בעילה זו נדחית. באשר לניכויים שלא כדין מהשכר, בית הדין מוצא כי קמה למבקש עילת תביעה אישית, וניכויים אלה ניתנו בעיקר לכלל העובדים. המשיב לא הצדיק ניכויים אלה, ודומה כי יש מקום לטענת המבקש כי הם אינם חוקיים. מכיוון שמדובר בסכומים נמוכים, ורוב העובדים לא היו תובעים אותם בנפרד, בית המשפט מאשר את התביעה הייצוגית בעילות אלה. סיכומו של דבר, הבקשה נגד המשיב 1 נדחית. הבקשה לאישור התובענה הייצוגית מתקבלת בחלקה, והתביעה הייצוגית מאושרת ביחס לניכויים שלא כדין מהשכר לקופת המתנות ויד שרה. הבקשה נדחית לגבי הפרשות לפנסיה. בית המשפט קובע קווים מנחים לתביעה הייצוגית, לרבות הגדרת הקבוצה, והנחיות למבקש ולמשיב לגבי הצעדים הבאים, לרבות תיקון כתב התביעה ופרסום הודעות. כן חויב המשיב לשלם לבא כוחו של המבקש שכר טרחה חלקי.