חדל"פ 5573-03-22

תקציר

לפסק דין זה שלושה חלקים עיקריים, הנוגעים לשלוש עתירות שהגיש הנאמן המייצג את מורן רוזנפלד ולאינטרסים של החייב חדל הפירעון, יעקב ירון כץ. העתירה הראשונה היא נגד רות שלי, שרכשה חווה שהייתה שייכת בעבר להוריו של כץ ועברה בירושה לו ולאחיו. הנאמן טען כי מחיר המכירה נמוך משמעותית משוויה האמיתי של החווה, וביקש לבטל את המכירה או להשלים את מחיר הרכישה. בית המשפט הסכים כי מחיר הרכישה לא הושלם והורה לשלי לשלם 125 אלף שקל נוספים לקרן הפנסיה המייצגת את כץ. העתירה השנייה היא נגד בתו של כץ, קרן, שקיבלה 350 אלף שקל מתמורת מכירת המשק, שלטענת הנאמן מהווה ניכוי מקופת החוב, וביקשה להחזיר את הכסף לקרן. בית המשפט הסכים עם הנאמן והדגיש כי התשלומים ששילמה קרן לכץ לא נחשבו לתמורה ראויה ופגעו בעקרון השוויון בין הנושים. העתירה השלישית היא שוב נגד קרן, הפעם בנוגע לדירה הרשומה על שמה אך למעשה נמצאת בבעלותו ובבעלותו של כץ. הנאמן ביקש להכיר בדירה כנכס של כץ, ובית המשפט נעתר וקבע כי הדירה שייכת לכץ וצריכה להיות מטופלת על ידי הנאמן, למרות שהיא רשומה על שמה של קרן כדי למנוע עיקול בהליכי גבייה קודמים נגד כץ. בסך הכל הורה בית המשפט לשלי ולקרן להחזיר לקרן הפנסיה המייצגת את כץ סכום כולל של 475 אלף שקל, שישולם בתוך 45 יום. ההחלטה ניתנה שלא בנוכחות הצדדים, ולא היה צו להוצאות בשל הנסיבות החריגות של המקרה.