ב"ל 28517-10-22

תקציר

השאלה העומדת על הפרק היא האם מר חסן אגבאריה, רופא שיניים, סיפק ראיות מספיקות כדי לתמוך בתשתית עובדתית לפגיעת הצוואר שלו הקשורה לעבודה בהתבסס על תיאוריית המיקרוטראומה. התובע טוען כי הכיפוף וההישענות לעבר המטופלים, כמו גם סיבוב וסיבוב הצוואר לצורך שליפת מכשירים, מהווים תנועה חוזרת ונשנית וזהה במהותה אשר גרמה לפציעתו לאורך זמן. עם זאת, בית המשפט מוצא כי תיאורו של התובע את תנועות עבודתו אינו מבודד פעולה חוזרת ספציפית שתתמוך בתביעת מיקרוטראומה. תנועות הצוואר של התובע, כמתואר, דומות לתנוחה סטטית הממוקדת בפיו של המטופל, הדומה יותר ליציבה מאשר לתנועה חזרתית. בנוסף, שגרת העבודה של התובעת כוללת תנועות של כל הגוף בכיוונים שונים, דבר המערער עוד יותר את הטענה לפעולה חוזרת ונשנית חד-פעמית. שני הסרטונים שהוגשו כראיה אינם מדגימים די הצורך את 20 הפעולות לכאורה של סיבוב והטיה בטווח של 2:50 דקות, במיוחד לאור העובדה שתנועות ראש וצוואר יומיומיות מתרחשות גם מחוץ לשעות העבודה. בהתבסס על ראיות אלה, בית הדין מגיע למסקנה כי התובע לא הצליח לבסס תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה על פי תיאוריית המיקרוטראומה. משכך, אין הצדקה למינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הפגיעה הנטענת בצוואר. לפיכך, התביעה נדחית, וכל צד יישא בהוצאותיו. על פסק דין זה ניתן לערער בבית הדין הארצי תוך 30 יום מקבלתו.