תע"א 5448/07

תקציר

התובעת, יהלומנית, תבעה את מעסיקה על תשלומים שונים שלטענתה מגיעים לה בעקבות התפטרותה. היא תבעה פיצויי פיטורים, תשלום עבור פדיון ימי חופשה, דמי הבראה, שכר בגין ניכויים שלא שולמו לקופת החולים, דמי מחלה ופיצויים בגין היעדר ביטוח פנסיוני. הנתבעים הינם בעל ואישה שהם בעלי מניות ודירקטורים בחברה שהעסיקה את התובע. בית המשפט פסק לטובת התובע ברוב הסעיפים. ראשית, השופטת הסכימה כי התובעת זכאית לפיצויי פיטורים, שכן הפסקת ההפרשות לקופת החולים היוותה הרעה מוחשית בתנאי עבודתה. השופטת קיבלה גם את טענת התובעת כי הזהירה את הנתבעים מפני אי העברת הפרשות וכי אין לראות בהמשך עבודתה הסכמה להרעה בתנאי העסקתה. לתובעת נפסקו פיצויי פיטורים על בסיס שכר של 10,966.83 ₪ ו-120,635 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק החל מיום 1.1.2007. שנית, השופטת קבעה כי התובעת זכאית לתשלום עבור פדיון 72 ימי חופשה, בסך 52,641 שקל, וכן לדמי הבראה בסך 4,770 שקל, הן בהפרשי הצמדה והן בריבית. שלישית, השופטת הורתה לנתבעים לשלם לתובעת סך של 3,000 ₪ בגין ניכויי שכר שלא שולמו המיועדים לקופת החולים שלה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 15.9.05. רביעית, השופט פסק לתובע דמי מחלה בסך 1,316 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. עוד קבעה השופטת כי על הנתבעים לפצות את התובעת בגין אובדן זכויותיה הפנסיוניות עקב ביטול הפוליסה כתוצאה מהפרשות שלא שולמו. לתובעת נפסקו 25,012.8 ₪, המשקפים 6% משכרה במשך 80 חודשים, בניכוי שווי המימוש של הפוליסה. לבסוף הורה השופט לנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 20,000 ₪. בנוסף, השופטת הטילה על הבעל את האחריות הבלעדית לשלם לתובעת 52,641 ₪ עבור פדיון חופשה, 4,770 ₪ עבור דמי הבראה ו-1,316 ₪ עבור דמי מחלה, כל זאת עם הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.1.2007. לנתבעים ניתנו 30 יום מיום מתן פסק הדין לקיים את פסק הדין.