תפ"ח 856/05

תקציר

הכרעת הדין דנה בפעילותו העבריינית של ארגון לניאוף דלק, במבנהו ההיררכי ובכתבי האישום הפליליים שהוגשו נגד שתי חברות, נאשמות 23 ו-24, שהיו חלק מהארגון לתקופה קצרה. האישומים נגד החברות כוללים קבלה ומכירה במרמה של דלק מהול לציבור תוך הצגה כוזבת שלו כדלק רגיל, והנפקת חשבוניות מס כוזבות כדי להתחמק מתשלומי מס. בית המשפט בוחן את תחולתה של דוקטרינת תורת האורגנים לייחוס מעשיהם ומחשבותיהם הפליליות של חברי הארגון לחברות, ודן בדרישות להוכחת קיומו של ארגון פשיעה ואחריותו הפלילית האישית של תאגיד. נקבע כי יש להרשיע את החברות בקבלת דלק מהול במרמה ומכירתו לציבור, שכן ניתן לייחס להן את היסוד הנפשי והמרכיב ההתנהגותי הפעיל של חברי הארגון. בנוסף, החברות מורשעות בהוצאת חשבוניות מס כוזבות ובעבירות מס נלוות, שכן מהראיות עולה כי הן ניכו מס תשומות על סמך חשבוניות אלו, שלא ייצגו עסקאות של ממש. רוב השופטים הרשיעו גם את נאשם 23 בעבירה של קשירת קשר להונות את הציבור, ואילו השופטת אורית אפק-גבאי חולקת עליו וטוענת כי אין להטיל אחריות על תאגיד בגין קשירת קשר עם איבריו. כמו כן נבחנת אכיפה בררנית של החוק נגד החברות, ונמצא כי החלטת התביעה להעמידן לדין אינה פוגעת באופן מהותי בתחושת הצדק וההגינות. לבסוף, בית המשפט דוחה את טענת הנאשמים להגנה מפני צדק, וקובע כי ההאשמות נגדם אינן בלתי צודקות או בלתי חוקיות מיסודן.