ת"א 51059-01-21

תקציר

השופט דחה את תביעת לשון הרע נגד הנתבעת לאחר שהגיע למסקנה כי פרסומה אינו מהווה לשון הרע. השופטת ביססה החלטה זו על פרשנות אובייקטיבית של הפרסום, שממנה עולה כי עיקר תוכנו היה תלונה על התנהלות ועדת הרבייה ואין לו כל קשר לתובעים. למרות שניתן לפרש שני סעיפים כלשון הרע כלפי התובעים, ולהציגם כזוכים ליחס מועדף ופטורים מכללים מסוימים, השופט מצא כי הנתבע פעל בתום לב. סברה הנתבעת כי התובעים זכו ליחס מיוחד הייתה סבירה בהתחשב בנסיבות, ואף פרסומו המצומצם של המכתב ליו"ר ההתאחדות ולמועדון עצמו היה מוצדק. בנוסף, ציינה השופטת כי התנהגותם של התובעים במהלך המשפט, ובפרט חקירתם הנגדית את הנאשם, הייתה פסולה ומשפילה. הגנת תום הלב נתמכה גם בהצדקה החלקית של טענות הנתבע בדבר אי תקינות פעולות ועדת הרבייה. יתרה מכך, השופטת ציינה כי נראה שהתיק נבע מ"דם רע" בין הצדדים בשל אי קבלתם של התובעים למועדון, וכי הפרסום הוא עניין שולי שלא ראוי לעסוק בו. התובעים חויבו לשאת בהוצאות המשפט של הנתבע, בסך 2,500 ₪, בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.