ע"א 5574/09

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור ומחזק את פסק דינו המפורט והמנומק של בית המשפט המחוזי, תוך הדגשת חוסר רצונה של ערכאת הערעור לבטל ממצאים עובדתיים אלא אם נפל פגם מהותי. בית המשפט קבע כי מסמכי ייפוי הכוח מהשנים 1952 ו-1953, לרבות ייפוי הכוח משנת 1958, תקפים ומכילים במדויק פרטים חיוניים לעסקאות נדל"ן, מה שהופך את הטענות בדבר קונספירציה או חוסר ספציפיות לחסרות בסיס. ניסיונה של הקונספירציה לתקן את הגנתה כך שתכלול טענת התיישנות נדחה, שכן היא לא הועלתה בהזדמנות הראשונה למרות ייצוג משפטי. יתר על כן, גם אם הייתה מועלית במועד, היא הייתה נדחית בשל יחסי האמון שנוצרו על ידי חוזי מקרקעין קודמים, ומעניקה תקופת התיישנות של 25 שנה, שלא פגה. בית המשפט דחה גם טענות לשיהוי, שכן לא התקיימו התנאים להוכחת ויתור על זכויות והרעת תנאים עקב שיהוי. בנוסף, היא דחתה את הטענות כי פעולות קק"ל נעשו במרמה או בחוסר תום לב, כאשר שני הצדדים תרמו לעיכובים ברישום. לבסוף, נדחתה הטענה כי היה מקום להגיש את התביעה לפי סעיף 93 לפקודת ההסדר, שכן הרישום הראשוני נחשב כדין. השופט דנציגר, יחד עם השופטים לוי ונאור, הגיעו למסקנה כי יש לדחות את הערעור, וזימה חויב בהוצאות קק"ל.