תמ"ש 74231/99

תקציר

המקרה שלפנינו עוסק בזוג נשוי שנפרד ולאחר מכן התפייס לפני שהתגרש בסופו של דבר. בתקופת הפירוד זכה הבעל בלוטו מכספו האישי והשתמש בזכיות לרכישת דירה ולכיסוי הוצאות נוספות. האישה תובעת חלק מהזכיות בלוטו, בטענה שיש לראות בהן רכוש משותף. השופט פוסק לטובת הבעל, ודוחה את תביעת האישה. פסק הדין מתבסס על מספר נקודות מרכזיות: ראשית, הזכיות אינן מהוות רכוש משותף, שכן כרטיס ההגרלה נרכש מכספו האישי של הבעל בעת פרידתם, והאישה אינה מביאה ראיות אחרת. שנית, על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, זכייה בלוטו אינה נחשבת למתנה ויש להתייחס אליה כאל רכוש משותף אלא אם הוכח אחרת. עם זאת, במקרה זה, הזכיות הושגו במהלך הפרידה ונותרו פרודות גם לאחר שבני הזוג התפייסו. שלישית, השופט מפעיל שיקול דעת לפי סעיף 8 לחוק יחסי ממון, המאפשר חריגה מהסדר איזון המשאבים הטיפוסי בנסיבות מיוחדות. לאור הפרידה דה-פקטו של בני הזוג והשימוש בכספים פרטיים לצורך הזכייה, השופט קובע כי אין לכלול את הזכיות כנכסים משותפים. לבסוף, השופטת מדגישה כי הסכם הגירושין של בני הזוג והגירושין שבאו בעקבותיו הופכים את חוק יחסי הממון לגורם הקובע הבלעדי ומחריגים את תחולתם של משטרי רכוש אחרים. לפיכך, כל הנכסים שהושגו במהלך הנישואין אך לאחר הפרידה, כגון זכיות בלוטו, יכולים להיות מוחרגים מיתרת המשאבים, במיוחד כאשר הם נשארים פרודים ואינם מיועדים לחלוקה.