ת"א 51027-12-18

תקציר

התובע, עובד עיריית חיפה, הגיש תביעה נגד מעסיקו לאחר שנפגע בתאונת עבודה. לטענתו, רשלנות העירייה גרמה לתאונה, שכן לא סיפקה לו סולם ראוי וסיוע הולם, ולא הדריכה אותו על נהלי בטיחות. הנתבעת הודתה באחריות לתאונה אך טענה כי התובעת אשמה גם בהפעלת שיקול דעת עצמאי. בית המשפט קיבל את גרסת התובעת לאירועים ומצא את העירייה רשלנית בכך שלא מילאה את חובת הזהירות שלה ואי עמידה בחוקי העבודה. התובע סבל מפגיעות שונות ומומחים שמונו קבעו את נכותו הרפואית לצמיתות בשיעור של כ-14%. בית המשפט בחן את הפסדי התובע, לרבות הפסדי שכרו כשכיר וכעצמאי, וקבע נכות תפקודית על סמך הראיות והנסיבות. נמצא כי היעדרותו של התובע מעבודתו במשך שמונה חודשים נעדרה הצדקה רפואית, אך שכרו בתקופה זו פוצה על ידי העירייה. בית המשפט הגיע למסקנה כי לתובע לא נגרמו הפסדים בעסקיו הפרטיים עקב התאונה, אך הכיר בנכותו התפקודית הנוכחית, בהנחה שהוא עלול להיות מפוטר מהעירייה. שכר הבסיס לחישוב הפסדים עתידיים נקבע על 11,260 שקל משני מקורות התעסוקה. סך הפיצויים שנפסקו לתובע הסתכמו בסך של 428,157 ₪, אשר קוזזו מתגמולי המוסד לביטוח לאומי שהתקבלו, וכתוצאה מכך נדחתה התביעה. התובע חויב לשלם לנתבע הוצאות בסך 15,000 ₪.