המ"ש 3996-08-21

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את בקשת הדחייה ומצא כי היא חוקית. על פי סעיפים 229 ו-230 לחוק סדר הדין הפלילי, לבית המשפט שיקול דעת לקיים משפט גם אם הבקשה הוגשה באיחור. עם זאת, המבקש לא סיפק כל נימוק משכנע להגשה המאוחרת, ואף לא הוכיח כי דחיית הבקשה תגרום לו עוול. גם טענתו של המבקש כי הכרטיס לא הוגש כדין נעדרת שחר, שכן הצהרתו של המבקש עצמו מאשרת את הודאתו בעבירה. יתר על כן, הקנס ששילם המבקש נותן תוקף להרשעה ומייתר את הבקשה למשפט חוזר, שכן היא נחשבת להודאה באשמה. החוק קובע כי תשלום קנס שווה ערך להודאה באשמה, המוביל להרשעה וביצוע גזר דין. המשמעות היא שתשלום הקנס מבטל את האפשרות לבקש משפט. מספר פסקי דין קודמים במקרים דומים מחזקים פרשנות זו, ואינם מותירים לבית המשפט סיבה לסטות מתקדים זה. טענות המבקש בדבר מהימנות מערכת א/3 ופסק הדין בעניין בדראן אינן מספקות הצדקה מספקת להארכת מועד המשפט או לביטול פסק הדין. ככלל, הבקשה נעדרת שחר, אינה מספקת הסבר מניח את הדעת לשיהוי, ועל כן היא נדחית. פסק הדין נחשב להחלטה חלוטה, וזכות הערעור נותרת על כנה. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של שני הצדדים.